זרימת המוחות - החזרת טאלנטים ישראלים מארצות הברית 

ב - 10 באוגוסט, ארחה חברת מוטורולה/אגף משאבי האנוש/מחלקת הגיוס, "שולחן עגול" בנושא "השבת/הזרמת המוחות לישראל".
Corporate Resources Group (Israel) Ltd. מישראל ו - HR Global Services מבוסטון, חברו למיזם משותף הפועל מטעמים ציוניים ועסקיים להשבתם של עובדים איכותיים ומצטיינים מתחומי ההי-טק, הביו-טק, והכספים המתגוררים בארה"ב לשוק העבודה הישראלי. עובדים אלו אשר צברו נסיון רב בשוק הבינלאומי עשויים לשמש נכס אסטראטגי לכל חברה הפועלת בשוק הגלובאלי או המעוניינת לחדור לתוכו. המשבר הכלכלי העולמי נותן את אותותיו בשוק העבודה האמריקאי ומציב בפעם הראשונה מזה שנים את המחשבה / הרצון לשוב הביתה, לישראל!
"המושג 'בריחת מוחות' הופך לפחות מתאים ככל שישראל משתלבת במשק העולמי. כמו שהון וטכנולוגיה נעים לכל מקום בו התשואה גבוהה יחסית, שוק העבודה העולמי מאופיין ב'זרימת מוחות'. תפיסה של 'זרימת מוחות' מזהה את היתרונות בתנועה הדו-כיוונית של מוחות מהארץ לחו"ל ולהיפך.
-ישראלים השוהים בחו"ל לצורך עבודה או לימודים משפרים ומפתחים את ההון האנושי שלהם. בחזרתם לארץ, הם תורמים למשק הישראלי מהידע והניסיון שצברו בחו"ל.
-ישראלים שאינם חוזרים לארץ עשויים לתרום למשק הישראלי בהשקעות מחו"ל, ובקידום עסקים ישראלים".
"כ- 20 אלף ישראלים מועסקים כיום בתעשיות המתקדמות בעולם. לא רק בהיי-טק; רבים מהם עוסקים בתחומים שאינם חזקים בישראל. חוק הברירה הטבעית השאיר בחו"ל דווקא את הטובים והמצטיינים, שנהנים מתנאי שכר ומתנאים נלווים משופרים" - כך אומר חיים רוסו, מנכ"ל חברת אל-אופ תעשיות אלקטרו-אופטיקה לשעבר וסגן נשיא אלביט מערכות למצוינות הנדסית וטכנולוגית. 2
יהודה פורת, סגן נשיא מוטורולה ישראל למשאבי אנוש פתח את הארוע. לדבריו, אמנם נשמע קצת מוזר לדבר בימי משבר אלו על גיוס עובדים ועוד בחו"ל אבל הרי המשבר לא ישאר עמנו לנצח וכדאי להכין מקורות גיוס שונים לקראת ימים טובים יותר. ישראלים אלו אשר למדו, עבדו והתפתחו בחו"ל בכלל ובארה"ב בפרט, עשויים לתרום רבות למשק הישראלי ופיתוחו עם שובם ארצה.
בדיון התברר שמוטורולה לא רק נאה דורשת אלא גם נאה מקיימת ובימים אלו העבירה שני מהנדסים יהודיים מארה"ב למפעליה בישראל.
דברים מאוד דומים אומר בראיון עתונאי גם חיים רוסו, מנכ"ל חברת אל-אופ תעשיות אלקטרו-אופטיקה לשעבר וסגן נשיא אלביט מערכות למצוינות הנדסית וטכנולוגית:
"החזרת מוחות לישראל, מעבר לאספקט הציוני, יכולה לשמש מנוע צמיחה לתעשייה עתירת הטכנולוגיה בישראל. אנחנו מדברים על תעשייה שהנתח שלה ביצוא מגיע ל-31%, בתעסוקה ל-9%, בתוצר ל-17% והגידול בתוצר השנתי שלה בחומש האחרון היה יותר מ-10%. אנחנו מדברים על החזרת ישראלים התופסים עמדות מובילות בחו"ל. שובם יתרום לצמיחה, לתעסוקה וליצוא. 3

דורון ניב, מנכ"ל CRG דיבר על הקשר בין עיתוק עובדים ישראלים לחו"ל והצורך לניהול "הטאלנטים" האלו. חברות מניידות עובדים לחו"ל בין היתר כדי שירחיבו, ישכילו וירכשו ניסיון וידע בינלאומי אך לפעמים פשוט "שוכחות" להחזירם ארצה...

אייל כהן, נציג HR Global Services, לשעבר מנהל משאבי אנוש בחברת אפריקה-ישראל ואשר שוהה בעצמו בבוסטון מזה מספר שנים, הציג כמה נתונים מספריים במהלך הרצאתו:

העיר בוסטון בצפון מזרח ארה"ב והאזור הסובב אותה, נחשבים למרכז "ישראלי" גדול למדי בשל ריכוז גבוה של מוסדות השכלה ומחקר מובילים באזור (כגון Harvard University, MIT, University of Boston (. עפ"י נתונים מוערכים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולשכת הסחר ישראל-ארה"ב, פזור האוכלוסיה הישראלית בבוסטון הוא כדלקמן:


? בדירוג של היקף בריחת המוחות בקרב 47 מדינות דורגה ישראל במקום ה 21
? מעל 100 ישראלים מגיעים מדי שנה לבוסטון לצורך לימודי דוק' / פוסט דוק'
? כמות עובדי ההייטק הישראלים באזור בוסטון / ניו יורק מוערכת בכ - 3,000
? מספר חברות ההייטק הישראליות באזור בוסטון / ניו יורק הינה כ 250

בהמשך הרצאתו, סקר אייל כהן את הסיבות האפשריות להתעוררות הרצון לשוב ארצה של המומחה הישראלי:
? בן / בת זוג - בן/בת זוג שאינם מוצאים את מקומם הראוי ומרגישים שאינם מתפתחים מבחינת השכלה או קריירה בארה"ב ומאמינים שדרכם בישראל תהיה קלה יותר.
? התפתחות מקצועית - בשל סדרי גודל החברות, לפעמים, סיכוי לתפקיד "גדול" יותר בישראל.
? חינוך יהודי - בתי הספר היהודיים בארה"ב הינם פרטיים והלימודים בהם יקרים למדי. לימודים בבתי ספר ציבוריים באזור, טובים ככל שיהיו, מרחיקים את הילד הישראלי לחלוטין מכל תוכנית לימודים ישראלית ובהמשך, יקשו עליו מאוד להיקלט מחדש במוסד חינוכי בישראל.
? געגועים
? מצב בריאותי - מערכת הבריאות האמריקנית הינה פרטית ועלותה גבוהה ביותר לעומת הנהוג בישראל.
? Cost of living - יוקר המחייה באזור זה של ארה"ב (בעיקר בעיר בוסטון ופרבריה) גבוה מאוד ויחד עם עלות בתי הספר היהודיים/פרטיים, מקשה מאוד על חיי היום יום באזור.
? משרד הקליטה - הטבות. לרגל שנת ה - 60 למדינה, העניק המשרד סדרת הקלות לישראלים חוזרים אשר חלקן הוארך לתקופה נוספת.
אין ספק שהמשבר הקשה שפקד את כלכלת העולם ואת ארה"ב בפרט, גורם גם לקשיי תעסוקה רבים לאותם מומחים ישראליים. כידוע, בעת צרה "עניי ביתך" קודמים ולא מעט ישראלים אשר הגיעו לארה"ב לצורכי לימוד והשתלמות מצאו עצמם מפוטרים או בקשיים רבים בדרכם להקלטות בחברות מקומיות, בעוד שישראל נתפסת כמדינה שעוברת את המשבר הכלכלי בצורה טובה יותר יחסית להרבה כלכלות מערביות.
גם לדברי חיים רוסו "המשבר העולמי הוא הזדמנות, שכן מקומות עבודה בחו"ל פחות יציבים כיום, מתחילים להתנדנד ועובדים רבים מפוטרים. אנשים מרגישים פחות בטוחים, יושבים על מזוודות, יותר קל לעניין אותם בישראל. הזמן חשוב, אסור שההחלטות יתמסמסו. לישראל אסור להחמיץ את ההזדמנות הזאת. החזרת המוחות לישראל תיתן זריקת עידוד לתעשייה הישראלית המתקדמת לקראת היציאה מהמשבר".4
בהרצאתו, הדגיש אייל כהן את יתרונו היחסי של ה"טאלנט" הישראלי בארה"ב:
? ניסיון בינלאומי - רכישת ידע וניסיון עבודה בחברות אמריקניות, חלקן לפעמים גדולות ביותר.
? תרבות עיסקית בינלאומית - חשיפה רחבה לתרבות העסקית האמריקנית ולתרבויות עיסקיות אחרות מאחר וחברות אמריקניות עובדות גם הן מול מדינות שונות.
? חשיפה למגוון תרבויות
? איכות מקצועית מעולה
? שאיפה למצויינות ויסודיות ע"פ סטנדרטים אמריקאים
? יכולת הסתגלות מהירה
מכאן גם יתרונו היחסי של המיזם המשותף: הכרות עם שוק העבודה האמריקאי והישראלי במקביל, ביצוע פרוייקטים משותפים עם הקונסוליה המקומית אשר הינה פעילה מאוד בניסיונות להשיב ישראלים הביתה,
שיתוף פעולה מלא עם עמותות וארגונים יהודיים / ישראלים וגישה מהירה לאנשי מפתח בריכוזי ישראלים (ניו יורק, בוסטון, עמק הסיליקון).
באירוע השתתף גם דויד דולב מ - MIT בבוסטון. דויד הינו מתאם תוכניות ההשתלמות של MIT מול ישראל אשר במסגרתן משגר המכון סטודנטים בשלבים שונים וכמובן גם בוגרים, לחברות ישראליות אשר נזקקות לסיוע טכנולוגי לפרוייקטים מסויימים. הסטודנטים/בוגרים מגיעים ארצה לאותן חברות ישראליות המשתתפות בפרויקט ועובדים בהן לפרקי זמן מוגבלים. זוהי כמובן דרך מעולה ל"שים עין" על אותם צעירים ישראלים (וגם לא ישראלים לפעמים..) ולנסות לגייסם עם סיום לימודיהם.
שימור "טאלנטים" הינו נושא מרכזי כיום בניהול משאבי אנוש וברמה הגלובלית. ארצות רבות סובלות כיום ממחסור בהון אנושי משכיל ומפותח דיו לצרכים ההולכים וגוברים. ישראל איננה יוצאת דופן בעניין זה ואולי להפך: בשל גודלה הקטן, מיעוט מוסדות המחקר וההשכלה ובעיקר תקציבים דלים, מאבדת המדינה מדי שנה מוחות מבריקים רבים המחפשים את יעדם ומקצועם מעבר לים, בעיקר בארה"ב. אין ספק שהנושא המרכזי בתהליך החזרה ארצה הנו מציאת תעסוקה הולמת אשר תשמש אתגר מקצועי לעובד השב. סיוע כזה או אחר מצד רשויות המדינה משמש גורם מעודד בתהליך אך בוודאי שאיננו הגורם המרכזי. ישנן חברות ישראליות אשר מוכנות להכנס, לפחות חלקית, לנעלי הרשויות הישראליות (הסוכנות היהודית, משרד הקליטה) ולהגיש סיוע חלקי לאותן משפחות על מנת להחזירן ארצה, והן עושות זאת בצורה יעילה יותר מהגופים הרשמיים וזוכות בהערכה רבה מצד השבים.
אין ספק שאוכלוסית הישראלים בחו"ל בכלל וזו אשר בארה"ב בפרט הינה מקור מעולה לגיוס "טאלנטים"
והמיזם החדש אמור להקל על החברות הישראליות באיתורם והחזרתם לישראל - נושא שהוא בעל חשיבות לאומית גבוהה.
מקורות:
1 דן בן דוד, הארץ, 11.03.2008
2 , 3 , 4 מוטי בסוק, The Marker, 17.08.2009